בגיל 10 הפסקתי לגבוהה לחלוטין במשך 3 שנים. הייתי מלווה בתזונאית ומעקב בקפלן אך ללא תוצאות.
סבלתי גם מדימומים כרוניים מהאף שבצורה מפתיעה גם לא הצליחו לקבל מענה ברפואה.
בזכות הסירוב של אמא שלי לטיפול סטרואידי זכיתי ונחשפתי לשיטת אייפק שהחזירה אותי לצמוח ועצרה את הדימומים ומעל 20 שנים שלא ירדה לי טיפת דם מהאף.
בגיל 16 סבלתי מכאבים פסיכוסומטיים, 7 שנים ללא הפוגה עם כאב תמידי בעוצמות שונות בעיקר במרפק אבל הכאב גם ידע להתפשט לכל הגוף.הייתי כל הזמן פוצע את עצמי ויוצר חתכים קטנים ששיפרו לי את ההרגשה, אולי כי הפצע הפיזי נתן לי סיבה הגיונית לכאב.
בתוך המסע שלי למדתי להבין שהרקע לכאב היה אשמה ובושה חזקה שחוויתי על דברים שעשיתי כילד, למדתי לשחרר את האשמה, הוצאתי לעולם את השלדים שלי ובתהליך מדהים, הבעתי חרטה, למדתי לקבל את עצמי וכתוצאה גם הגוף שלי גם למד לקבל את עצמו והכאב כמעט ונעלם.
בגיל 26, פיתחתי פסוריאזיס (מחלת עור). קיבלתי משחה ומשפט מנוקר מהרופא שאמר שזה לכל החיים ואין לזה פיתרון.
מצאתי את עצמי שוב על מיטת טיפולים, סדרה ארוכה ששעזרה לי לצמיחה אישית, גרמה לי להבין לאיזה חומרים הגוף שלי פיתח רגישות ואת המחסום הרגשי שיצר אצלי את הבעיה. אחרי ההבנה, התמודדתי עם הרגש, ושוב פגשתי אשמה ובושה.
הייתי אומר שאשמה היא גורם התחלואה הכי גדול שלי… אבל החלק המדהים היה שאחרי שהבנתי על מה המחלה יושבת, נפתחתי, שיתפתי, ובאמת שנתתי ביטוי מלא לרגש, תוך פחות מיממה הפסוריאזיס נעלם ולא חזר עד היום.
אחרי שינוי כיוון בחיים המקצועיים החלטתי להפוך להיות מטפל
הלכתי ללמוד את שיטת אייפק אצל מי שפיתח את השיטה, סיימתי והפכתי להיות יד ימינו לתקופה של שנתיים ואסיסטנט צמוד. בטיפולים פגשתי עשרות מקרים והצלחות ריפוי של מחלות "חשוכות מרפא". היום אני חבר בועד של עמותת אייפק ועובד גם לקידום השיטה.
בנוסף למדתי רפואה סינית כולל התמחות בסין ובאסף הרופא
הרפואה הסינית לימדה אותי הרבה מעבר לעוד שיטת טיפול. היא נתנה לי הבנה של הרפואה המערבית והסתכלות שונה על העולם והאדם. היא גם נתנה לי את הנסיון הקליני הכי מהיר שיש והכניסה אותי לעבוד כמה שנים בכללית, מה שנתן לי התנסות של מעל אלף טיפולים בשנה וחשיפה למגוון עצום של מחלות ובעיות.
אני מטפל גם דרך עולם שנקרא אורתופדיה רגשית. הבנתי שקרע באנטומיה מראה על קרע פנימי, כלומר קונפליקט שאני חי איתו בין אם אני מודע לו או לא והוא קורע אותי מבפנים, ועוד שלל הקבלות בין האנטומיה והאורתופדיה בגוף לעולם הרגשי.
אני עוזר למטופלים להבין איך רגש מתבטא בתנועה, ואת ההשפעה העצומה שלו על כל בעיה בחיים. וגם את המשמעות של תנועה פיזית במרחב שלצערי כולנו לוקים בה בחסר.
מה שחשוב לי שתבינו זה שהגוף שלנו זה בסך הכל מכונה. משוכללת אבל מכונה, ואף מחלה היא לא עונש, אלא תוצר של התנהגות לקויה שנובעת מחוסר מודעות או חוסר אחריות
